Mindful Eating | על אכילה מודעת, ירידה במשקל, ולדעת מה טוב לי

Mindful Eating | על אכילה מודעת, ירידה במשקל, ולדעת מה טוב לי

מערכת היחסים של אדם עם האוכל שהוא צורך היא מורכבת, ואפשר להבין ממנה המון דברים. בכל מקום בעולם נוכל למצוא טקסים שונים ומגוונים סביב ארוחה, וגם כאן בעברית, אפשר למצוא את ארוחות השישי וסדרי החגים. לכל סוגי המזון על שולחן בארוחה משפחתית יש איזשהיא משמעות בין אם היא סמלית, דתית, היסטורית, ריגשית, ולעיתים גם רוחנית.

קודם כל, בואו נדבר על אוכל

מה האדם אוכל יכול לשקף את עמדותיו, את תפיסת הגוף שלו, וגם לתת חלון קטן לתפיסת עולמו. דרך אכילה מודעת נוכל להתחיל להבין את עצמנו יותר, החל מתפקוד הגוף, רגשות, מניעים ותובנות על בריאות ותחושת הסיפוק שלנו.

רוב חיי היה לי מערכת יחסים סבבה עם אוכל. תמיד היתי במקום סבבה בטבלה ההיא של גובה לעומת משקל. יחד עם זאת, תמיד אהבתי מאפים, תמיד אהבתי תבשלים, ושוקולד, כמה שיותר, בכל צורה, אוהבת שוקלד ואני לא אתנצל על זה!

איך מתחילים לאכול נכון יותר

קשה לי לשים את האצבע בדיוק מתי התחלתי לאכול בצורה שהיא Mindful אבל התחלתי לעשות כמה דברים, שהרגישו לי נכונים, ואז רצתי לחקור עוד מה זה אומר. לימים הבנתי שמה שאני עושה זה אכילה מודעת, או במילה הרשמית בלעז Mindful Eating. יש על זה הרבה חומר כתוב, והמון מילים נאמרו, אבל כאן אני אתן את נקודת המבט שלי.

אכילה מודעת, זה לא דיאטה, זה לא טרנד, זה לא אומר להתחיל עכשיו דרך סגפנית נטולת סוכר, שוקולד, שמנת ובורקס פינוקים. זה לא הרעיון.

הרעיון בבסיסו פשוט מאד, מוכנים לזה? לשים לב.

מהי אכילה מודעת?

כדי להתחיל להבין מה זה אכילה מודעת, עלינו להבין קודם מה זה אומר לעשות פעולה פשוטה במודע. יש 2 דרכים שאנחנו יכולים לבצע פעולות פשוטות. כדי להבין בואו נקח פעולה לדוגמא, ללכת ברחוב. יש מקרים שבהם אנחנו הולכים ברחוב, ממהרים להגיע ליעד, חושבים על כל מה שיש לנו לעשות, וכל מה שעשינו, המחשבות רצות, האנשים מתחלפים, ובלי לשים לב כבר הגענו.

אופציה נוספת, היא ללכת במודע. בזמן ההליכה, אנחנו מנסים להתרכז בכאן ועכשיו, להרגיש איך המדרכה מרגישה בכף הרגל, להריח את הריח של העצים, לשים לב לאנשים סביבנו, לציפורים מעלינו, ולהקדיש את כל כולנו לפעולה הפשוטה הזו, כרגע.

אכילה מודעת זה סוג של דיאטה?

בעולם המערבי יש נטיה להאמין שדיאטה סובבת סביב לספור קלוריות, אם אשמור על דרך אחת ספציפית ואוכל כפי שהדיאטנית אומרת, בשילוב עם מכון כושר ב350 שח לחודש, זהו! בום! אני על דרך המלך למידה 34, וכך אגיע אל האושר המובטח. לדעתי, דיאטה ותזונה נכונה זו לגמרי הדרך, אבל זה טיפה יותר מורכב.

דיאטה היא היא כלל המזון הנצרך על ידי אורגניזם, או לחלופין, משטר התזונה של אורגניזם (מתוך ויקיפדיה). אז חשוב להבין שאכילה מודעת זה לא סוג של דיאטה, הפוקוס הוא לא על מה אוכלים אלא להבין איך לאכול בצורה נכונה, בין אם אתם במשטר דיאטה סופר ספיציפי או אנשים שאוכלים לפי מה זמין כרגע. כל אחד מוזמן ללכת עם הדיאטה שעושה לו טוב, שהוא מרגיש איתה הכי בנוח, האידאל הוא איזון.

איזון הגוף עם הדיאטה

יש משתנים רבים שאנו צריכים לאזן, מינרלים, ויטמנים, פחממות, דגנים, ירקות, פירות, אגוזים, מים, סודה, ומיץ. ולכל אדם יש את דרכו, וחשוב לזכור את זה. אבל מה אנחנו נוטים לשכוח? הגוף יודע!

הגוף יודע מה עושה לו טוב, הגוף מרגיש, כל פעולה שאנחנו עושים עם הגוף שלנו יש לה השפעה. בגוף שלנו פועלים המון מנגנונים מתחת לפני השטח, כלומר, מחוץ למודע שלנו. ואנחנו יכולים להרגיש אותם! יש לנו נטיה לא לשמוע, ואפילו להתעלם. במקום להקשיב לגוף להמציא בראש שלנו סיפור ולהתעסק במחשבות כמו "יש "תפריט קינוחים?" או "איך אסדר את הביס האחרון שיאזן בין הלחם לשקשוקה", ו"אם אני אוכל "את זה עכשיו מה אוכל אח"כ.

mindful eating אכילה מודעת, להרגיש את האוכל בצלחת
"כשמסדרים את האוכל בצלחת, אז זה מעין טקס קטן של סדר וארגון, רק מזה שמסדרים את הצלחת ועושים את המעשה אנחנו כבר צועדים לקראת לאכול מסודר."

איך עושים את זה? איך שמים לב?

יש הרבה דרכים להקשיב לגוף, ולכל אחד יש את הדרך שלו. ואני באתי לשתף אתכם בדרך שלי, אז אנסה להתחיל מההתחלה:

  1. זה רעב מה שעובר עלי עכשיו? כדי לגשת לאכול ולהתעסק באוכל, אני צריכה להחליט שאני רעבה באמת, עם הזמן למדתי, שאני רעבה בבוקר לא משנה מה. שלפעמים בלילה הדחף הזה לנשנש הוא בכלל צמא. אבל בשאר הזמן, שאני מתחילה להרגיש את הבטן מדגדגת מרעב, אני לוקחת שתי שניות, נושמת עמוק דרך האף, מתרכזת בתחושה ומנסה לזהות עם זה רעב, שיעמום (או מאנץ’)
  2. לשים את האוכל בצלחת –נורא עוזר לי לשים את האוכל בצלחת, ואז בעצם קורים שתי דברים, הראשון, אני מסתכלת על האוכל, ומדמיינת אותו בבטן שלי. זה הרבה? זה קצת? הרבה פעמים מצאתי את עצמי מחזירה קצת לקופסא/לסיר, כי זה פשוט לא היה נראה לי הגיוני. הדבר השני, זה הכוונה. כשמסדרים את האוכל  בצלחת, אז זה מעין טקס קטן של סדר וארגון, רק מזה שמסדרים את הצלחת ועושים את המעשה אנחנו כבר צועדים לקראת לאכול מסודר. התרגול הזה גם יכול מאד לעזור למי שחשוב לו לאזן בין פחמימות לחלבונים לסוכרים וכדומה.
  3. לאכול בישיבה –כי לאכול בעמידה זה מזה לא לעניין, החלק המרכזי באכילה מודעת, זה הריכוז, כשאנחנו אוכלים בעמידה, או בהליכה, אנחנו לא מרוכזים באוכל, והמודע שלנו עסוק בדברים אחרים. לדוגמא, קניתי מנה פלאפל בדרך הביתה ואני אוכל אותה בהליכה. אני אתרכז בעיקר מה יש לי לעשות כשאגיע, ובנתיים בלי לשים לב, דחפתי את כל הפיתה לפה, זלג לי טחינה על החולצה החדשה, ושנאתי את ההיפסטר במעבר חציה שבהה בי אוכלת. אם היתי אורזת את המנה, מגיעה הביתה, מסדרת בצלחת, מתיישבת, יכול להיות שהיתי מגלה שבכלל שבעתי אחרי 3/4 מנה, הצ’יפס לגמרי מיותר, ואולי אפילו אשים לב שיותר מדי חריף לא נעים לי בבטן.
  4. רק לאכול –אני הכי אוהבת לאכול מול הטלויזיה, למעשה, אם אני אוכלת בבית, תמיד אוכל מול הטלויזיה, אבל לפעמים, שאני מכבה את הטלויזיה, שמה מוזיקה, ולוקחת רגע רק לאכול, כמה דברים קורים, קודם כל, נשאר לי עוד פרק לראות אח”כ והסדרה לא נגמרה ככ מהר. שנית כל, יש לי חלל ריק של שקט, וזה החלק הקשה באמת חברים וחברות! כאן האתגר. להתנתק מהמסך. לאכול, ולהרגיש את האוכל, להרגיש איך הטעם משתנה כשלועסים, איך השינים מגיבות, לנסות לתת מילים לטעמים שאנחנו חווים באותו הרגע, להבין אם אנחנו שבעים, ולקחת רגע גם כששבעים לראות עם השובע הזה טוב לי. כשהתחלתי להקפיד על זה, פתאום הרגשתי איך נורא חסר לי ירוק בארוחה, או עגבניה, ושאני מעדיפה מיץ מקולה זירו.
  5. למצוא את הקצב שלנו –זה טיפ שנתנו לי, ואני חושבת שזה נורא מעניין. פשוט להניח את המזלג כל ביס. להניח ולהרים ככה כל פעם, זה עוד דרך לבחון ולהעריך מה הקצב שנכון לנו אישית לאכול בו. זה לא שיש לי איזה המלצה, ואני לא בטוחה שזה משהו שצריך לעשות בצורה מוחלטת כל ארוחה, אבל תנסו פעם אחת, להניח את המזלג בין כל ביס, תראו אם זה משנה לכם משהו.
  6. לעצור כששבעים –נכון שזה הכי ברור מאליו, אבל זה לא! זה החלק הכי קשה, ובכנות, אני בעצמי מרגישה שיש לי עוד הרבה מה להשתפר (בעיקר תחת מאנץ’) אבל תחושת החרטה שאכלנו יותר מדי, פעם הבאה שאתם מרגישים אותה, נסו להגיד לעצמכם, לא עוד! שימו לב. נסו להבין אם אתם שבעים, וגם אם עשיתם ביס אחד יותר מדי, אז ממליצה להתרכז בזה, להבין איך הביס הזה גרם לכם להרגיש, להגיד לו תודה, ולהשתדל לשים לב בפעם הבאה.
  7. תודה לך אוכל – אחד הדברים החשובים שהתחלתי להרגיש, שאוכל זה פאקינג קסום, מלא טעמים מלא חוויות, זה יכול לשמח אותי, להעציב אותי, להרגיע ולנחם, וזה כולה פסטה! אז לא משנה אם עכשיו חזרתם ממסעדת שף ואכלתם בשביל שלושה אנשים ושתיתם יין שבילבל אתכם לגמרי ולא שמתם לב שאכלתם כמו שאתם אוכלים ביומיים, אל תמציאו לעצמכם בראש סיפור על איך תשמינו ואיך שבחיים לא תיכנסו לג’ינס הזה שאתם לא זורקים. פשוט תגידו תודה, כי איזה מזל שחוויתם את זה עכשיו, ואיזה יופי שאתם יכולים להרגיש שזה לא טוב לכם בגוף, כי אתם ככה גדלים ולומדים, ואתם טובים יותר לעצמכם ולסביבה.

איך מתמודדים עם אכילה מודעת?

לאכול בצורה מודעת זה תרגול, זה משהו שאפשר לשלב בחיים כדי להרגיש טוב יותר כלפי עצמכם, כלפי הגוף שלכם, הרעיון בבסיסו הוא פשוט לשים לב, להרגיש ולחוות. היופי הוא שאי אפשר לטעות, אפשר רק להשתפר, ולשים יותר לב, זה לא סותר אף דיאטה, בין אם אתם טבעונים או פליאו, ספורטאי טריאתלון, או שוקלים פי 5 ממה שמקובל, אכילה מודעת עוזרת.

אמא תמיד אמרה לי “העיקר הכוונה”, וזה ממש נכון במקרה הזה, כשהכוונה נכונה, ורוצים לשים לב מה אנחנו מכניסים לגוף שלנו, ואיך הגוף שלנו מרגיש, ואיך הוא מגיב כלפי המעשים שלנו, זה קשור בקשר ישיר לאהוב את עצמנו, להיות שלמים עם עצמנו, ופשוט להנות מהדברים הקטנים והפשוטים שיש לעולם להציע 🙂

אוכל הוא נושא מורכב. כל כך הרבה אנשים סובלים ממערכות יחסים הרסניות עם אוכל, הסטטיסטיקות כלפי הפרעות אכילה ממש מבאסות. לאכול מינדפול, להיות מודע, זה לא איזה כפתור שאפשר להדליק ולכבות, זה תרגול מתמשך, שתמיד אפשר להשתפר בו, והוא בשלבים. גם ג’אנק אפשר לאכול בצורה מודעת, ולהנות ממנו, וזה בדיוק העניין, אם מרגיש לכם באמת ובכנות שמה שאתם צריכים עכשיו זה פנקיק עם נוטלה בייקון וסוכריות קופצות, תעשו את זה! יהיה לכם הרבה יותר טעים וכיף ומרגש אם תקחו לכם רגע, לנשום עמוק, לחייך, ללקק את השפתיים, להוקיר תודה ולהנות רק מזה עכשיו.

היתרונות של אכילה מודעת

היתרונות של אכילה מודעת יכולים להיות מדהימים, ואפילו להצית שינוי גדול יותר. חשוב לזכור שכל אדם הוא עולם ומלואו והשינוי אצל כל אחד יהיה אישי, ואצל כך אחד יבוא לידי ביטוי בצורה שונה. חלק מהיתרונות שאפרט הם דעתי, וחלק מבוססים ע”י מחקרים (אפשר להציץ בלינקים לקריאה נוספת בסוף הפוסט)

  1. לומדים להפסיק לאכול כששבעים.
  2. פתאום אוכל בריא מרגיש טעים יותר.
  3. לאט לאט מתחילים להבין שאוכל ג’אנק, הוא לא טעים כמו שתפסת אותו, והוא למעשה גורם לתחושה פחות טובה.
  4. יורדים במשקל.
  5. מתחילים תהליך הפרדה בין אוכל לרגשות, נושא שאצל רובנו מעלה המון רגשות ומכאובים מסוג אחר לגמרי.
  6. לאחר שמתרגלים אכילה מודעת במשך תקופה, מתחיל להיות קל יותר לאכול עם אנשים אחרים בלי להאביס את עצמך ביותר מדי אוכל.
  7. אוכל הופך להיות כיף יותר!
  8. מרגישים איך הכל מתחיל להיות כיף יותר שנוכחים יותר בסיטואציה ולא מתעסקים ב”סיפור” שאנחנו ממציאים לעצמנו בראש.
  9. לומדים איך אוכל משפיע על המצב רוח, הסבלנות והאנרגיה שלנו במהלך היום, ומצליחים להשתמש ביכולת הזו לדחוף את עצמנו קדימה.
  10. לעשות קקי מרגיש טוב יותר, מספק יותר ובתדירות גבוהה יותר 🙂 (אבל זה נושא שמתישהוא נרחיב בפוסט אחר)

אז לסיכום, רגע של כנות. אם תתחילו לתרגל את זה, השינוי יגיע! אבל גם כנראה שיגיע לאט. כל יום הוא שיעור שמביא איתו פיתויים, קשיים וצורה חדשה של אימפולסיביות, זה לוקח זמן, אבל היופי בכל סוג של שינוי, זה לראות איך הוא נוגע בכל, שמתחילים לשים לב למעשים פשוטים ביום יום שלנו, זה מביא עוד שינויים בתחומים אחרים.

התהליך שלי התחיל מלשים לב למה אני אוכלת, לשים לב מה אני מרגישה, ומשם הצית בי את הלהט לחקור ולהבין יותר, והרגשתי צורך עז לחקור את עולם המידטציה. רק אז התחלתי לתרגל מדיטציה, אני חושבת שאני עדין רק מתחילה, והתהליך של שינוי הוא ארוך, ומלא פיתולים, ויחד עם זאת, ממש מספק!

חשוב לי לסיים ולומר, שאם קראתם עד לכאן, אני מקווה שהבנתם, שזוהי לא המלצה לדיאטה ספציפית, תעשו מה שטוב לכם, תחקרו, תקשיבו, ותקשיבו שוב.

מעצבת במקצועי, (מעצבת אתרים אפליקציות ואת החיים עצמם) אוהבת מוזיקה, יצירה וחיות, בעיקר את רונן החתול. מתרגלת מדיטציה מתחילה וחוקרת תמידית. אפשר ליצור איתי קשר באימייל או בפייסבוק

עכשיו תורכם, רשמו תגובה